Skip to content

חום יולי אוגוסט הביא אותי לחשוב – שלמה ארצי בהופעה, בריכת הסולטן, 27/6/13

28 ביולי 2013

אין בנאלי יותר מלהשתמש במילים "חום יולי אוגוסט" ככותרת להופעה של שלמה ארצי בקיץ, אולם הפעם יש לי נסיבות מקילות כיוון שהביצוע של השיר הזה בהופעה עזר לי לעמוד על כמה דברים בהופעה בפרט ואצל שלמה ארצי בכלל.

ראשית, חשוב לציין שאינני נמנה על מעריציו הגדולים של שלמה ארצי. להפך, כמו הרבה חובבי רוק, גם אני סולד מהתופעה ושמה שלמה ארצי, ובפרט מתת הסעיף שלה הקרוי "שלמה ארצי בקיסריה" (או בכל אמפי אחר). אבל אני גם מודה בפה מלא שמדובר ביוצר פורה מאוד, שאחראי לכמות גדולה של שירים טובים, ממש נכסי צאן ברזל וכל זה, ויש כמה שירים כאלו שאני מאוד אוהב. שלמה ארצי שאני מחבב התחלף איפשהו בתחילת שנות התשעים בשלמה ארצי אחר, שעבר לשיר שירי פופ קלים על אהבה, יש שיגידו ממוחזרים, וגם זכה להצלחה גדולה עד כדי הפיכתו לזמר הלאומי וממלא קיסריות בלתי מעורער.

המעבר מהופעות של 50 עד 100 איש ביום טוב במרתף מעושן בתל אביב, להוד והדר של בריכת הסולטן בירושלים על 6,000 המקומות שבה עלול להיות חד מדי לאחד כמוני, שלא מורגל בהופעות ענק, קל וחומר כאשר מדובר בהופעה של שלמה ארצי, או כפי שכתב בן שלו: "לשבת חמוץ בין האלפים המאושרים – היה הדבר המפחיד באמת". ובאמת, יש משהו מוזר בלשבת קפוא בין ההמונים ולהיות חשוד במשהו (סנוביזם).

בריכת הסולטן

ההופעה דווקא התחילה לא רע מבחינתי עם "תתארו לכם", שעם כל האנשים והאווירה של בריכת הסולטן הרגיש פתאום פחות בנאלי, וגם "ארץ חדשה" היה לא רע, במיוחד כשרואים את האינטרקציה בין ארצי האב לארצי הבן תוך כדי השיר (שנכתב כמובן ע"י שלמה ארצי לבנו בן, שמופיע איתו). אבל אחרי כמה שירים הגיע הביצוע לשיר "חום יולי אוגוסט", ושם כבר היה לי קשה להתאפק. ארצי לקח את השיר הקשה הזה, הפשיט אותו לגמרי מהעיבוד הטעון המקורי שלו, ביצע אותו כמו שיר פופי למהדרין, ופשוט עיקר אותו לחלוטין מהשפיץ שלו. אני נשבע לכם שאם לא הייתי מכיר את ארצי ויודע שהוא כתב את המילים של השיר, הייתי חושב שהוא פשוט לא מבין מה הוא שר. שמעתי כבר שירים ש"נרצחים" על ידי מבצע אחר, אבל שיר שנרצח על ידי הזמר שכתב אותו? זו כבר קטגוריה נפרדת שחוויותי בפעם הראשונה (חוויה מצמררת…). אותו עיקור התרחש גם בשירים נוספים, חלקם גם מאותו אלבום ("חום יולי אוגוסט" שיצא בשנת  88), ובעיקר ב"נבראתי לך", עוד שיר טעון (למרות שהוא מדבר על אהבה) שהפך לסוג של אודישן לכוכב נולד, עת ארצי יורד אל הקהל ונותן לאנשים לזייף את שורת המחץ: "כי אני נבראתי לך".

אם על ארצי עוד אפשר לומר שהוא הופך את "חום יולי אוגוסט" לפופי במודע, במין השתלטות מוחלטת של שלמה ארצי החדש על זה הישן, ההמונים המתלהבים מהשיר הזה בדיוק כפי שהתלהבו משירים אחרים הבהירו שרבים מהם כנראה לא שמו לב למילות השיר. מבחינתם, השורה "הולך לרקוד עם חיילים מתים בלב" זהה לשורה "יש לי אישה, זו האמא שלך", ושניהם ראויים לאותן קפיצות ולאותה התלהבות. בהקשר הזה, ההתבוננות על ההמונים המתלהבים מכל שורה בהופעה, הביאה אותי לחשוב על בדיחה ישנה. פעם היה נהוג לומר על שלמה ארצי שהוא מלחין ספר טלפונים כבדיחה על השורות הסתומות שלו. למעשה, כך חשבתי, נראה שאפילו אם הוא באמת ישתמש בטכניקה הזו כדי לכתוב שיר הקהל הנאמן שלו ישיר את המילים באותה בהתלהבות, כאילו מדובר בדבריי אלוהים חיים.

תובנה אחרונה מ"חום יולי אוגוסט" נוגעת לתפקיד של שלמה ארצי עצמו בשירים שלו. למעשה, שלמה ארצי הוא סוג של יאיר לפיד. התחושה המזויפת של הישראליות הדביקה הזו, היכולת להגיד הרבה מבלי להגיד שום דבר בעצם, ואפילו הטור בעיתון יום שישי, אך בעיקר האהבה העצמית והיכולת להכניס את עצמך תמיד ולכל סיפור. אצל ארצי הכנסת העצמי לשירים מתבטאת בדרך כלל באישה שמפציעה בשיר והוא משתמש בה כדי להתרברב בסיפור כיבושה. אמנם הוא אומר: "אני לא אספר הכל על איך עשינו מין", כך שהוא רק רומז לסיפור הכיבוש האישי שלו, אבל כידוע, לפעמים צניעות היא ההתרברבות הכי גדולה. גם בשיר "חום יולי אוגוסט" מגיעה לבסוף האישה וההסתגרות איתה בחדר, כדי שלא נטעה לחשוב שהמרכז בשיר הזה הוא החיילים. לא, המרכז הוא ארצי המיוסר שמצליח גם במצב הזה להיכנס למיטתה של אותה אישה עלומה (למעשה, ארצי בהקשר הזה הוא הכלאה בין יאיר לפיד ודודו טופז. אני אפילו רואה דמיון פיזי מסוים בין טופז המנוח לארצי). ובהופעה, ההתעכבות הארוכה על הקטע הזה עם האישה  ב"חום יולי אוגוסט", כולל ההישכבות על הבמה בפוזה מיוסרת, היה אחד הרגעים המרתיחים ביותר מבחינתי שתרם רבות לרציחת השיר.

ופתאום הבנתי מהו תפקיד האשה בשירים של שלמה ארצי. היא תמיד לצידו (חלילה לא במרכז), חסרת פנים ושם (אולי חוץ מ-"מישל, מישל, קראתי לך ואת מזה צחקת", כשגם השם הזה הוא כנראה לא השם האמיתי שלה), תמיד מושא לסיפורי הכיבוש שלו, ובדרך כלל משמשת ככלי להאדרתו. גם כשהוא מדבר על נושאים אחרים, למשל מזכיר את רצח רבין, זה רק תירוץ כדי לספר לנו שוב עד כמה הוא כובש ("ובכיכר נצמדת אליי, במות אבינו יצחק", וכאמור, גם ב"חום יולי אוגוסט"). דמות האישה אצלו היא סטריאוטיפית עד כאב: לא פעם היא מתוארת כזו שבוכה וזקוקה לגבר שיושיע אותה ("להציל אותך", "ורק את באולם, לבדך, מקשיבה ובוכה בשבילו", "לנגב לך את הדמעות"). עד שהוא כבר טורח לתאר אותה זה מסתכם תמיד בתיאור חיצוני שנועד לספר לנו שהוא תפס מישהי יפה או צעירה ( "עם פרופיל מוצלח, כן, גם שלך נראה לא רע", "גילה המוקדם או גילי המאוחר", "אחרי השירים אקח אותך ואת צעירה", ב"ירח" זה יופיה, איך לא, שמטעה אותו, וב"תרקוד" היא כמובן הרקדנית, הפתיינית, הסקסית). האישה אצל ארצי כמעט אף פעם לא מדברת, וכשהיא כבר מדברת זה מסתכם כמובן ב: "תרקוד, היא אמרה לי, תרקוד". אפילו במה שנחשב לאחד משירי האהבה היפים ביותר שלו, "אחרי הכל את שיר", ארצי לא יכול להתאפק וחייב להכניס את עצמו למשחק, ואפילו לנכס אותה לעצמו בסוף השיר: "אחרי הכל, עכשיו את שיר שלי". אחרי כל זה את באמת רוצה שהוא יכתוב לך שיר?

בסיכומו של דבר, מתחת לפני הקרקע יש משהו כל כך סטריאוטיפי ושוביניסטי ביחסו לדמויות הנשיות בשיריו שזה די מפתיע שהוא כל כך נערץ על ידי נשים (ועוד לא דיברתי, כמובן, על "ההיא שעשתה לנו ביד").

יש כמובן כמה יוצאי דופן, למשל הדיילת בשיר "במטוס סילון", שם הוא אפילו מרשה לה להגיד כמה משפטים חכמים שראויים לציטוט (אבל משאיר אותנו כמובן עם תחושה שהפלירטוט הזה לא הסתיים רק בכמה שאלות ברומו של עולם [תרתי משמע]). יש גם את "עבד הממהר" שהוא השיר היחיד שלו שהצלחתי למצוא שבו הוא לא הכניס את עצמו לתוך השיר, וגם את "תגידי", שם סוף סוף שלמה ארצי נואש לקצת מתשומת ליבה (ולא להפך) ואף מודה שהיה לו מה ללמוד ממנה: "תגידי, כי כמעט שכחתי, מה זה רגש, כמו שלימדת אותי".

בחזרה להופעה. יש גם דברים טובים שכדאי להגיד: למשל המקצוענות של ארצי. בנוסף, אין ספק שהוא יודע לרצות את הקהל שלו ולתת לו את ההנאה ותחושת הנגישות אליו דרך הירידות מהבמה והסתובבות בין האנשים. יחסית לגילו, הקול של ארצי עדיין מוצלח. אמנם צרוד ופחות גבוה מבעבר, אבל עדיין טוב, בטח יחסית לבני גילו, אבל אפילו טוב יותר משל בן ארצי (הדבר בלט כשבן התאמץ מאוד לשיר את "אלוהיי" וכמעט הרדים את הקהל, ולעומתו, הקלות שבה ארצי האב שר את הפזמון) עוד דבר שאהבתי היא הצורה שבה הוא רודה במעריצות נלהבות מדי שמנסות בכוח להידחף לו מול הפרצוף, ולא פעם הוא אמר להן: "שבי, שבי", "את נדחפת" או "למה נעמדת?". מצד שני, אם אתה יורד לקהל הנלהב שלך (ובל נשכח שאנחנו בישראל), מה ציפית שיקרה?

יש לארצי להקה גדולה. חוץ מסינגולדה ומאיר ישראל הנצחיים, יש כמובן את בן ארצי שמנגן גיטרה אקוסטית, אורגן-גיטרה שלא נראה בארץ מאז שרמי קליינשטיין הוריד את הבנדנה וגימיק נחמד של תופים כפולים עם מאיר ישראל, אייל מזיג (אקס דורבנים) בבס, טל פורר בקלידים, הדס קליינמן בצ'לו, הילה בן טובים בכינור, ושי מאירי ועדי מאירי בסקסופון וחצוצרה. סה"כ, תשעה נגנים, אולם חצי מהם כמעט ולא נשמעו בהופעה. את הצ'לו והכינור אני לא חושב שהצלחתי לשמוע פעם אחת בכל ההופעה, גם לא את החצוצרה (מלבד אולי קטעי נגינה שקטים שבהם הם היו הכלים היחידים כמעט שניגנו). יותר מזה, סינגולדה נראה בחלקים גדולים של ההופעה כאילו הוא משחק באייר-גיטר. פשוט לא הצלחתי לשמוע את החשמלית שלו. השיא היה כשבאחד השירים שמעתי חזק יותר את האקוסטית של בן ארצי מאשר את החשמלית של סינגולדה (ובהקשר של סינגולדה כדאי לציין רגע מביך במיוחד שבו ארצי מציג אותו לקהל ותוהה איך סינגולדה מירוחם היה מצליח לצאת משם אלמלא היה "נופל" לידיים של שלמה ארצי. מסתבר שהוא לא רק מציל נשים מעצמן אלא גם את סינגולדה הוא "הוציא" מירוחם). מה שכן נשמע מהבמה הם התופים כמובן, הקלידים, הבס, והסקסופון שהשתלט על חלקים גדולים מדי מהסאונד (וכן, גם ב"חום יולי אוגוסט" המדובר. מצטער, לא מתאים שם סקסופון).

סה"כ, מדובר בהופעה נחמדה, ושלמה ארצי אחראי לכל כך הרבה שירים שהם חלק מפסקול חיינו, כך שאי אפשר באמת להשתעמם בהופעה כזו. השאלה העיקרית היא האם שווה לשלם כ-200 שקלים לכרטיס תמורת חוויה (קצת מפוקפקת) של פעם בחיים? אני חושב שהתשובה היא לא, בטח אם אתם שייכים באיזושהי מידה לזן הנרתע משלמה ארצי. מצד שני, המוני אנשים שנהנים בהופעות ואף חוזרים אליהן שוב ושוב כנראה חושבים אחרת, כך שהתשובה כנראה תלויה ביחסכם לתופעת שלמה ארצי.

From → הופעות

3 תגובות
  1. Nir permalink

    ואני חשבתי ש""ובכיכר נצמדת אליי, במות אבינו יצחק" זה בעצם "ובכיכר נצמדת אליי, כמו דויד ויצחק"..

  2. אתה רציני? זה ענק..
    יש אתר לדברים האלה, נקרא "אבטיח", על שם שיר אחר של שלמה ארצי (שיבוש של "אהבתיה"). אתה צריך להוסיף את זה שם.
    http://www.avatiach.com/index.jsp

  3. Nir permalink

    מזכיר קצת, את הלפידומטר.. 🙂

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: