מימון אלבומים ע"י הקהל – מהפך ביצירת מוזיקה?

לאחרונה התפתחה תופעה מעניינת בשוק המוזיקה בארץ. מספר אומנים, לרוב אמני אינדי מוכרים במקצת אך עדיין בתחילת דרכם, פנו אל הקהל הרחב דרך אתרים יעודיים לגיוס כספים באינטרנט, בבקשה לתמיכה כספית לצורך הקלטת אלבום חדש. הרעיון, מוכרחים להודות, יצירתי מאוד.

אתרים ישראליים כמו HeadStart או Mimoona קיימים כבר כמה שנים כפלטפורמה לגיוס כספים עבור פרויקטים, כשהקונספט הוא הרבה משקיעים שישקיעו כל אחד סכומים קטנים יחסית. המוזיקאי הישראלי הראשון שהחל להשתמש באחת מהפלטפורמות האלו לגיוס כספים לפני אלבום הוא דווקא דיוויד ברוזה, שפנה לפני כשנתיים לקהל בכל העולם (ולא רק בישראל) לתמוך בו דרך אתר KickStarter העולמי, במהלך שהביא להרמת כמה גבות, שכן אמן עולמי בסדר הגודל שלו מסוגל לכאורה לגייס מימון בדרכים יותר מקובלות ואולי אפילו מספיק בכדי להשקיע בעצמו באלבום. בחודשים האחרונים הצטרפו לדרך הזו עוד כמה אומני אינדי מוכרים יותר או פחות: יהוא ירון, הדרה לוין-ארדי, אבי עדאקי, הבילויים, ועוד אמנים ולהקות שמנסים את מזלם באחד מהאתרים הללו. ברוב המקרים הרעיון המשותף דומה: סולם תמיכה שמתחיל משקלים בודדים, עובר דרך 20-50 שקלים תמורת עותק דיגיטלי או פיזי של האלבום לכשיצא, ועד מאות שקלים הכוללים את האלבום, כרטיס כניסה להופעה ועוד מרצ'נדייס של האמן. מרבית התומכים, כיאה לגיוס מאנשים פרטיים, מתייצבים בתחום שעד 100 שקלים, כך שאפשר להתבונן על העסקה כעל רכישה מוקדמת של האלבום, עוד לפני שהוקלט אפילו שיר אחד. עד כה, כבר גויסו סכומי כסף נכבדים בפרויקטים האלו, המצביעים על כך שהקהל נותן את אמונו באמנים ובדרך המוזיקלית שלהם.

האמנם מדובר במהפכה? רם אוריון כבר כתב את דעתו שקצת מסתייגת מהתופעה, וגם אני רוצה להסביר את תחושת אי-הנוחות המסוימת שאני חש כשאני נתקל בתופעה.

נתחיל בעובדה שיש כאן שינוי של סדרי עולם. אני (כמו גם רבים בקהל חובבי המוזיקה) קונה אלבום אחרי ששמעתי כמה שירים לפחות (ואולי אפילו את כולו), התרשמתי מהמוזיקה והחלטתי שאני מספיק אוהב את המוזיקה הזו בשביל לשלם בעבורה. בדיוק כמו כל מוצר צריכה אחר. בקנייה מוקדמת של האלבום, עוד לפני שיצא ולו סינגל אחד, הקשר הזה בין סיבה ותוצאה מתהפך, וכאן הבעיה שלי. בראיה הרומנטית של כל העניין הזה, הסדר הנכון הוא שקודם כל האמן מציע את מרכולתו המוזיקלית, ואנחנו, ציבור המאזינים, קונים את הדיסק או הולכים להופעה במידה ואהבנו את המוזיקה, וסדר אחר אינו אפשרי. כן, אני מודע לקושי שבו מצויה תעשיית המוזיקה (ובפרט סוג המוזיקה שאותו אני אוהב) ולכך שבפרקטיקה האמן צריך להחזיר את הכסף שהושקע ואף להרוויח משהו, ולכן אני מבין את הצורך של האמנים לגייס כסף בכל מחיר, אך אם אכן זו תיהפך להיות הדרך הנפוצה למימון אלבומים, לי יהיה קשה לקבל אותה. אפילו אגדיל ואומר שסדר הפוך של הדברים לא יכול להתקבע לדעתי, משום שזהו מצב שבו שוק המוזיקה לא ימצא בשיווי משקל, אם להשתמש במושגי כלכלה. שוק המוזיקה, על האמנים, השירים והקהל, פשוט לא יכול להתקיים בדרך שאינה מאוזנת. זו לא שאלה של ביצה ותרנגולת כי אם מצב שבו ברור מה קודם למה: המוזיקה משתחררת לחלל, ורק אז הקהל מחליט האם לקבל אותה ואם לאו.

נמשיך לטיעון הבא: האם אין כאן פגיעה בחופש האומנותי של האמן? מה מרגיש אמן שאסף כמה עשרות אלפי שקלים ומוצא עצמו פתאום מחויב להוציא אלבום? אני מניח שלא ירחק היום שבו אמן שגייס כסף מהציבור יתחיל להתלבט האם להוציא אלבום שהקהל שלו יאהב או להוציא את האלבום שבאמת מתחשק לו לעשות. לא חסרות דוגמאות לאמנים שפתאום החליטו לבצע תפנית "ולהמציא את עצמם מחדש". האם אמן שגייס כסף מהקהל על סמך סגנון מסוים באמת יוכל לעשות דבר כזה? ואני אפילו לא מדבר על מקרים שבהם האמן ירגיש שהאלבום לא מספיק טוב וירצה לגנוז אותו, וגם זה דבר שקורה לא פעם.

ולבסוף, אני מניח שההצלחה היחסית של הפרויקטים שהזכרתי נובעת מאיזושהי התלהבות מצד הקהל ורצון לתמוך במוזיקה שאנחנו אוהבים אך היא לא מסחרית מספיק. סביר להניח שההתלהבות תדעך בהמשך, כך שמי שיתרמו כסף לפרויקט כלשהו יהיו המעריצים האדוקים של האמן, וכאלה, לצערנו, יש בדרך כלל מעט מדי. לי, למשל, יש כמה אמנים בודדים שבהסתברות די גבוהה אני אקנה את האלבום הבא שלהם. כל השאר יכולים להיות אמנים שאני מאוד מחבב, אך לא בהכרח אקנה אלבום חדש שלהם, ובוודאי פחות סביר שאקנה אותו ברכישה מוקדמת. בסופו של דבר, נראה לי שאמן שירצה לאסוף כסף כדי להפיק אלבום יוכל לגייס סכום לא גדול ממעריציו האדוקים (תמורת רכישה מוקדמת), מה שיקל עליו במקצת את כאב הראש שבגיוס הכסף להקלטות, אך לא הרבה יותר מכך.

ימים יגידו אם אכן מדובר במהפך. לראייתי, לא מדובר במהפך אלא יותר בטרנד שיחלוף תוך זמן מהסיבות שפירטתי קודם. כך או כך, אין ספק שבטווח הקצר כולם יוצאים נשכרים: האמנים שיכולים ליצור בראש שקט יחסית, והקהל ששמח לתרום באופן ישיר לכך שהמוזיקה שהוא אוהב ממשיכה להתקיים. אני רק מקווה שתמצא הדרך שתאפשר את קיום המוזיקה בצורה "הרומנטית" המקובלת.