Skip to content

על מדרגות התיאטרון – 1:1 בהופעה בתמונע, יום ג' 23/10/12

27 באוקטובר 2012

זו ממש לא ההופעה הראשונה של 1:1 שאני רואה. גם לא השנייה. אבל הפעם היה משהו בהופעה הזו שהיה שונה מכל מה שחוויתי בהופעות של ההרכב עד כה. נכון, על הבמה אלו עדיין אותם גיטרה-בס-תופים-פסנתר מצוינים, ואלו אותם בועז-גדי-מור ששרים את המילים של ערן בר-גיל, כך שההופעה שומרת על הקו המוזיקלי של ההרכב, אך הפעם היה גם משהו שונה.

רמי הויברגר. הגורם המרכזי לתחושת המיוחדות של ההופעה הפעם הוא האיש הזה, שנפקד מההופעה הקודמת שהייתי בה. רמי הויברגר הפך את ההופעה מכזו של מוזיקה בלבד להופעה שמשלבת רוק עם תיאטרון. ברגעים שבהם הוא היה על הבמה היה אפשר לחשוב לרגע שאנחנו באולם התיאטרון של (תיאטרון) תמונע. החיבור שלו אל הדמויות בשירים שאותם הוא מקריא/משחק הוא חיבור מוחלט, לא רק בטון ובצורת הדיבור, אלא גם בכל העמידה שלו על הבמה שנראית מבולבלת/מופרעת. אפשר לומר שרמי הויברגר הביא איכויות משחק מעולם התיאטרון לתוך הופעת רוק. הויברגר השתתף בסך הכל בארבעה שירים, אבל הנוכחות שלו בפרק הזמן הזה היתה כל כך חזקה, כך שהחותם שהוא השאיר גדול יותר מסך הזמן על הבמה.

כמה שירים לתוך ההופעה, הויברגר חמק בשקט לתוך האולם כשבועז ריינשרייבר התחיל את "גסות רוח". בהמשך השיר הוא עלה אל הבמה, תפס את מקומו ליד המיקרופון וביצע את חלקו בשיר, למרות שלדעתי הפעם הביצוע היה מהפחות טובים שלו לשיר הזה (מיותר לציין שבכל פעם הוא מבצע את השיר בצורה אחרת). כאן יש דוגמא טובה ליכולות המשחק של הויברגר בשיר. אפרופו "גסות רוח", בימים האחרונים גיליתי שהשורה "אני רוצה להיות אדם חופשי, לחיות את החיים שלי בלי שאף אחד יציץ" מתוך השיר, הופיעה כבר באלבום הראשון, שם ערן בר-גיל מקריא אותה בסוף הקטע שנקרא "פני הפוליטיים".

בהמשך רמי הויברגר חזר וביצע גם את "משהו נופל" בצורה מצוינת, וגם הפתיע כשהצטרף לשני שירים ישנים. ב"לעולם" הוא הקריא כמה שורות מהשיר ופתאום עבר לכמה שורות מתוך "חוש הומור" בחיבור מפתיע בין שני השירים שפתאום נשמעו כמו המשך ישיר לטירוף הדעת של "גסות רוח". גם ב"אין לו פנים" הוא נכנס במקום סולו הגיטרה הארוך שבמקור כדי לספר סיפור שמוסר ההשכל ממנו הוא שלא מומלץ לקרוא ספרים בחופשה (קטע שאני מגלה בדיעבד שהופיע בספרון השירים שצורף לאלבום הראשון). ההפתעות ויכולת המשחק שסיפק רמי הויברגר הפכו את ההופעה למשהו מיוחד.

לא רק הנוכחות של הויברגר הביאה לשינוי בהופעה (למרות שהוא חלק מרכזי בכך), אלא היה משהו קצת שונה גם בצורת ההופעה של שאר ההרכב בחלקים "הסטנדרטיים" יותר של ההופעה. נראה לי שבחירת השירים בהופעה הזו כוונה במודע לכיוון הקצת פחות רועש של הסקאלה, אולי במעיין ניסוי כלים לקראת ההופעה בפסטיבל הפסנתר (ב-9 בנובמבר). אפשר גם לומר שזו היתה הופעת המיטב יותר מאשר המופע "אושר", עם נציגות כמעט שווה לכל אחד משלושת האלבומים.

לשמחתי העיבודים לשירים משתנים כל הזמן, למשל "אבק אדם" ו"תתפקס" שזוכים בסיבוב הזה לעיבודים חדשים, ואפילו "כדור ברזל" שזכה לעיבוד חדש שמאוד הולם אותו (וסוף סוף מבטל את הדמיון בינו לבין "אבק אדם").

יש כמה דברים קטנים שמנעו מההופעה הזו להיהפך לגדולה באמת עבורי. הראשון הוא הקהל, שהיה הפעם קצת מנומס מדי כך שבשום שלב של ההופעה לא נשבר המחסום בין הקהל לבין הבמה ונשאר קצת ריחוק (לא באשמת אף אחד, קורה). השני הוא אופי ההופעה שהזכרתי קודם, שהלך פחות לכיוון המרעיש והמלוכלך (הכל יחסי, כמובן). חלק מזה נובע מהנוכחות של רמי הויברגר שמכתיבה ביצוע של שירים מסוימים שבהם הוא שותף, וחלק מזה נובע כנראה מבחירת השירים. דווקא פתיחת ההופעה עם "יש אושר" ואחריו "אבק אדם", היתה החלק הכי חזק של ההופעה, שאחרי החלק הזה הלכה ונרגעה. בקיצור, חסרו לי כמה סולואי גיטרה ארוכים של בועז וגם כמה upper-ים בשביל לשדרג את ההופעה ("אוהב את הטבע" הוא לא אחד מהשירים שחייבים לבצע?).

בסופו של דבר, ההופעה בסיבוב הנוכחי עם רמי הויברגר היא הופעה מאוד יוצאת דופן, גם למי שכבר ראה בעבר הופעות של 1:1, ובכלל הופעה מיוחדת בשילוב שבין מוזיקה, ספרות, שירה ומשחק.

From → הופעות

להגיב

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: