Skip to content

בעניין הבסים

5 באוגוסט 2012

לא מזמן פרסם בן שלו באתר "הארץ" כתבה שכותרתה "13 קטעי הבס הטובים ביותר במוסיקה הישראלית". מדובר בכתבה מצוינת שכיף לקרוא, ועוד יותר כיף לשמוע. האזנה לכל הקטעים שבכתבה היא בהחלט חווית בס משובחת, והאמת היא שגם מבלי להתעניין בבס מדובר באוסף של שירים מצוינים.

כהמשך לכתבה זו (שהיא בעצמה המשך לכתבה אחרת), הנה רשימה של כמה שירים המעניקים חווית בס. לא ניסיתי למצוא את שירי הבס הטובים ביותר באופן אובייקטיבי, אלא הרכבתי רשימה של שירים שקפצו לי לראש ומטבע הדברים אלו שירים שמלווים אותי בשנים האחרונות, כך שהרשימה משקפת בצורה די טובה את האמנים והשירים שאני אוהב (אגב, הייתי מוסיף בקלות לרשימה גם את "חומת תל-אביב" של ירונה כספי ואת "פעם בשבוע" של רפי פרסקי, אך על שניהם כבר כתבתי בבלוג לאחרונה). יצא כך שמרבית השירים הם משני העשורים האחרונים, אולי המשך לבן שלו שמרבית השירים שציין היו ישנים יותר. נתחיל:

  • "חדשות מהמגירה" הוא הסינגל הראשון שהוציא אסף ארליך מהאלבום השני שיצא ב-2007, ולמעשה השיר הראשון "שהכיר" לי את אסף ארליך. שירי הבס המשובחים ביותר הם אלה שבהם הבס מנגן תפקיד משל עצמו ולא רק מחזק את תפקיד הגיטרות. מפתיע אותי איך למרות התפקיד הנפרד, הבס מתחבר באופן מופלא לשאר הכלים ויוצר שיר שהיה נשמע אחרת לגמרי בלי הבס. אורן לאור מנגן בס בכל האלבום הזה וגם באלבום השלישי שיצא השנה. יש עוד כמה שירים בשני האלבומים האלו שהם חוויות בס, אך זה הטוב והמיוחד מכולם.

אסף ארליך – חדשות מהמגירה (מילים ולחן: אסף ארליך)

  • "לא לדבר על מין" הוא עוד שיר בכורה מתוך אלבום, הפעם מתוך אלבום הבכורה של אורי מרק שיצא ב-2009. גם כאן מדובר בבס שמשחק תפקיד אחר לגמרי מריף הגיטרה, והאמת? כנראה שזה הבס המוצלח ביותר בכל הרשימה שלי, ואחד הטובים בכלל. טל שטורם מנגן כאן את הבס, ואני עדיין לא יודע למי לתת קרדיט על המצאת ליין הבס הגאוני הזה: לאורי מרק שכתב והלחין, לטל שטורם שניגן בשיר והיה שותף בעיבודים או לאורי כנרות שהפיק מוזיקלית את האלבום.

אורי מרק – לא לדבר על מין (מילים ולחן: אורי מרק)

  • "פירורים" גם הוא שיר בכורה מתוך אלבום בכורה (אחרון לרשימה זו..), הפעם של נעם נבו, שיצא ב-2011. מעבר לשיר המצוין ולקליפ המושקע, הבס כאן נוכח לכל אורך השיר במין קול עמוק וייחודי, ומגיע לשיאו ב-c-part של השיר, ובעיקר במעבר של שתי שניות באזור ה-2:57 של השיר. מסתבר שפיטר רוט מנגן כאן את הבס.

נעם נבו – פירורים (מילים ולחן: נעם נבו)

  • ישראל ברייט הוציא השנה אלבום חדש, כשהוא מלווה בהרכב לא שגרתי של אקורדיון-בס-תופים. היתרון בהרכב כזה, לענייננו, הוא במקום שניתן לבס להתבטא בתוך הרכב מצומצם שכזה. כשעל הבס מופקד גולן זוסקוביץ' השמחה כפולה ומכופלת. הנגינה הלא סטנדרטית של גולן זוסקוביץ' מוכרת כבר מאז שליווה אמנים אחרים (עברי לידר ועמיר לב בעיקר, ראו להלן). גולן זוסקוביץ' הוא לדעתי אחד הבסיסטים הבולטים במוזיקה הישראלית, וחבל שלא שומעים אותו מנגן ביותר הרכבים. מתוך האלבום החדש של ישראל ברייט, "המנקה" הוא, במקרה או שלא במקרה, גם השיר הטוב ביותר באלבום וגם שיר הבס הטוב ביותר באלבום.

ישראל ברייט – המנקה (מילים ולחן: ישראל ברייט)

  • בשנת 98 יצא האלבום "פעם בחיים" של עמיר לב, ומתוכו השיר "עננים שחורים". אין כאן מהלכי בס וירטואוזים, אלא בס פשוט ועקבי שתורם לאווירה הקודרת של השיר, ומשחק את תפקיד "מוסיף הדרמה" לשיר. אמיר צורף ניגן את הבס באלבום הזה (למיטב ידיעתי), וגולן זוסקוביץ' זכור גם כאן כשניגן עם עמיר לב בהופעות באותם שנים ובאלבום ההופעה החיה שיצא ב-2000 (הכולל גם את השיר הזה).

עמיר לב – עננים שחורים (מילים ולחן: עמיר לב)

  • ואם כבר בס דרמטי, אי אפשר מבלי להזכיר את הבס הכי אפלולי במוזיקה הישראלית – הבס של ערן צור. למרות שיש גם מהלכי בס מורכבים אצל ערן צור, לרוב סגנון הנגינה שלו הוא מעין "מכות" קצובות על הבס. יש משהו קצת מונוטוני לפעמים בנגינת הבס הזו, אבל היא מתאימה מצוין לשירים האפלים שלו. "המכסה הירוק" הוא דוגמא טובה לצורת הנגינה הזו, ולדעתי גם אחד השירים הטובים ביותר של ערן צור, למרות שהוא פחות מוכר.

ערן צור – המכסה הירוק (מילים ולחן: ערן צור)

  • ומזמר-בסיסט אחד לאחר, הפעם לחמי רודנר. בדרך כלל אפשר לסמוך על זמרים שהם גם בסיסטים שהבס אצלם יהיה נוכח ובולט, וכך גם אצל איפה הילד, כאשר חמי רודנר הוא הסולן והבסיסט של הלהקה. בן שלו כבר הזכיר את "אחד אלוהים" על הבס האימתני שבו, אני אציין את "מישהו שומע אותי" מתוך האלבום השני של הלהקה. השיר הזה הוא דוגמא טובה לשיר מוכר שאם לא מקשיבים לו בצורה רצינית לא שמים לב לצלילי הבס. שימו לב גם לצורה שבה הבס "מתניע" את השיר בשניות הראשונות.

איפה הילד – מישהו שומע אותי (מילים: חמי רודנר, לחן: אסף שריג)

  • נסיים בעוד קצת ייצוג נשי ברשימה – סי היימן בשיר קצת פחות מוכר "באת אלי", מתוך האלבום השני שלה שיצא ב-88. אני אוהב איך שהבס בשיר הזה כאילו "נופל" לרגע, וכשהמשחק הזה קורה באמצע התיבה המנוגנת זה אפילו די ייחודי לדעתי. צוף פילוסוף שמוכר בעיקר כבסיסט של "תיסלם" מנגן כאן את הבס, והאמת שזה קצת מפתיע אותי כיוון שממה שאני זוכר, סגנון הנגינה שלו הוא לרוב אותו "כד קטן" חסר השראה שהזכיר בן שלו בכתבה. הפעם הוא מפתיע לטובה. הבס בשיר הזה יחד עם התופים המהדהדים בפזמון והשירה התמיד-דרמטית של סי היימן בונים יחד את המתח בשיר המצוין הזה.

סי היימן – באת אלי (מילים ולחן: סי היימן)

להגיב

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: